התשלום החודשי בהליך חדלות פירעון, פשיטת רגל
אדם שעומד בפני הליך חדלות פירעון (שנקרא בעבר :"פשיטת רגל". במאמר נקרא לו מטעמי נוחות בשני השמות) מצוי לעיתים בחוסר וודאות בקשר לסכום החודשי שיצטרך לשלם בהליך. לקוחות רבים שואלים איך נקבע הסכום החודשי, ממתי ועד מתי יש לשלם אותו, האם ניתן להשפיע על גובהו, ועוד. המאמר הבא עונה על השאלות האלו.
תקופות התשלום:
הליך חדלות הפירעון / פשיטת רגל, נחלק למספר תקופות : התקופה הראשונה הינה ממועד קבלת צו פתיחת ההליכים (הצו הראשוני בהליך) ועד למועד הדיון בבית המשפט. אחרי שניתן "צו פתיחת הליכים" מתחילה "תקופת ביניים" בה הנאמן בודק לעומק את מצבו הכלכלי של מגיש הבקשה (נקרא: "היחיד") ואת כושר ההשתכרות שלו. התקופה השנייה היא ממועד הדיון שבו נקבע צו השיקום הכלכלי והלאה. בכל אחת מהתקופות היחיד מחויב לשלם תשלום חודשי.
תשלום בתקופה הראשונה – התשלום נקבע בצו פתיחת ההליכים:
מרגע שניתן צו פתיחת הליכים, מחויב היחיד לעמוד בתשלום החודשי שנקבע בצו. אי עמידה בתנאי זה נחשבת מחדל חמור בהליך שעלול להוביל בסבירות גבוהה לביטול ההליך.
אז איך נקבע התשלום החודשי? זו הנוסחה לפיה עובד הממונה על חדלות פירעון:
בשלב ראשון מחשבים את "ההכנסה נטו" של התא המשפחתי (סכומים שהמשפחה מקבלת מעבודה, תמיכה, קצבה או כל מקור אחר).
בשלב השני בודקים (לפי טבלה שהממונה פועל לפיה) מהו "הסכום הבסיסי" לפי הרכב המשפחה (לדוגמא: עבור 2 בני זוג + 2 ילדים, הסכום הבסיסי הוא כ-9,000 ₪- נכון למועד כתיבת המאמר. הסכומים מתעדכנים מדי תקופה).
בשלב השלישי מחסרים מ"הכנסה נטו" את ה"סכום הבסיסי" וגם "סכום הוצאות מיוחדות" (הוצאות בריאות מיוחדות, עלות נסיעה לעבודה בתחבורה ציבורית, הוצאות על צהרון וכו').
שלב רביעי: את התוצאה שקיבלנו בסעיף הקודם, מחלקים ב-2.
שלב אחרון: מכפילים את התוצאה שקבלנו בסעיף הקודם, בחלקו היחסי של החייב בהכנסות התא המשפחתי (לדוגמא: אם היחיד מרוויח 5,000 ₪ ואשתו 4,000 ₪, אז חלקו היחסי בהכנסות התא המשפחתי הוא 55%).
התוצאה שנקבל היא התשלום החודשי אותו אמור הממונה לקבוע בצו פתיחת ההליכים (התוצאה לא מחייבת לגמרי את הממונה והוא רשאי לבצע התאמות כלפי מטה או כלפי מעלה, בהתאם לנסיבות של כל תיק – למשל: משכורת גבוהה באופן חריג, או נסיבות אחרות).
כמו שניתן לראות, בתחילת ההליך נקבע צו התשלומים לפי נוסחה ומניסיון רב שנים עורך דין פשיטת רגל בחיפה, אפשר לומר שלפעמים הנוסחה אינה מדייקת ובצו פתיחת ההליכים נקבע תשלום שמעל ליכולתו הכלכלית של היחיד (ולעיתים: תשלום שהוא מתחת ליכולתו הכלכלית). אם מסתבר ליחיד שאינו יכול לעמוד בתשלום החודשי שנקבע ויש הצדקה לכך, ניתן להגיש בקשה להפחתת התשלום החודשי והממונה ישקול האם להפחית את צו התשלומים לפי הנסיבות (הבקשה מוגשת לממונה על חדלות פירעון ולא לבית המשפט).
תשלום בתקופה השנייה – ממועד הדיון שבו נקבע צו שיקום כלכלי:
בשלב מתקדם יותר של ההליך, כאשר מגיעים לדיון בבית המשפט, לממונה יש כבר תמונה מלאה יותר ביחס ליחיד (שכבר עבר בירור אצל הנאמן) ואז ימליץ הממונה לבית המשפט על צו תשלומים המבוסס על פוטנציאל ההשתכרות של היחיד, כלומר תוך התחשבות ביכולות המקצועיות, תואר או השכלה או הכשרה אחרת שיש לו, מצב בריאותי שלו, גיל וכיו"ב. מניסיון רב שנים כעורך פשיטת רגל בחיפה ניתן להעיד שגם בשלב זה יש לעורך הדין המייצג חלק חשוב באיזון התמונה מול הנאמן והממונה, בכל הקשור לתשלום החודשי שייקבע ליחיד בתוכנית הפירעון שלו.
אז איך זה מתבצע לפני הדיון ? חלק ההמלצות בדו"ח של הנאמן כולל את התשלום החודשי שהוא ממליץ בקשר ליחיד: הסכום שהיחיד יידרש לשלם מכאן והלאה ומספר החודשים לתשלום (למשל: 500 ₪ לחודש, כפול 36 תשלומים) – זוהי למעשה "תכנית הפירעון", או "צו התשלומים". התשלום החודשי המומלץ ליחיד אמור להתבסס על יכולת ההשתכרות שלו ויהיה מדויק יותר מהתשלום שנקבע לו בצו פתיחת ההליכים. הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים מקבל לידיו את דו"ח ממצאי הבדיקה של הנאמן, ותוך 60 יום הוא אמור להגיש לבית המשפט הצעה לתוכנית שיקום כלכלי של היחיד, המבוססת על דו"ח הנאמן. הצעת הממונה כוללת גם היא המלצה על תוכנית פירעון. נדגיש שהממונה אינו כפוף להמלצות של הנאמן ולעיתים הוא משנה אותן, ע"י הפחתת או הגדלת התשלום החודשי, או הפחתה/ הגדלה של מספר חודשי התשלום. באופן דומה, בית המשפט אינו כפוף להמלצת הממונה : להמלצת הממונה יש משקל רב במסגרת החלטת בית המשפט על תוכנית הפירעון, אבל יש לו סמכות להאריך את התקופה המומלצת או לקצר אותה, אם הוא מוצא לנכון לעשות זאת. ככל שמומחיותו של עורך דין פשיטת רגל בחיפה גבוהה יותר, כך הוא יצליח להשיג עבור היחיד את הסכום החודשי המינימלי האפשרי וגם לקצר עבורו ככל הניתן (במגבלות החוק) את תקופת התשלומים. אורך תקופת התשלומים בצו שיקום כלכלי, אמור להיות בדרך כלל 3 שנים ממועד צו השיקום הכלכלי, אבל במקרים מתאימים בית המשפט מוסמך להאריך או לקצר את התקופה.
מה עשוי לגרום להארכת תוכנית פירעון מעבר ל-36 חודשים?
כמו שצוין, בית המשפט מוסמך להאריך (וגם לקצר, אך זה נדיר) את התקופה. מספר גורמים עלולים להשפיע על הארכת התקופה של תוכנית הפירעון המומלצת : אי הגשת דוחות תקינים בהליך ע"י היחיד, צבירת פיגורים בתשלומים החודשיים, אי שיתוף פעולה מלא עם הנאמן, אי המצאת מסמכים, חוסר תום לב בהליך, אם היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו בהליך, אם אחד מחובותיו נוצרו תוך הזנחה או התרשלות חמורה, אם ביצע העדפת נושים, אם היה לו הליך חדלות פירעון קודם ב-7 השנים שלפני ההליך הנוכחי. ייתכנו גורמים אחרים שישפיעו על אורך צו התשלומים ויש לבדוק את הדברים מראש עם עורך דין פשיטת רגל בחיפה מומחה לתחום.
האם ייתכן מצב בו הנאמן ימליץ על צו תשלומים שאינו מוגבל בזמן?
תיאורטית, כן: הנאמן יכול המליץ (ובית המשפט יכול לאשר) תוכנית פירעון שאינה מוגבלת בזמן. עם זאת מדובר במקרים נדירים, בהם המחדלים של היחיד בהליך (פורטו למעלה), בוצעו בחוסר תום לב או בנסיבות חמורות.
האם קיימים מקרים בהם מוותרים על תוכנית פירעון ?
התשובה חיובית. במקרים מתאימים רשאי בית המשפט לוותר על "צו שיקום כלכלי" ולתת ליחיד בדיון או זמן קצר אחר כך, "הפטר לאלתר", כלומר : מחיקה מיידית של החובות. המשמעות היא שאין צורך בתוכנית פירעון ומחיקת החובות-מיידית. תפקידו של עורך דין חדלות פירעון בחיפה לאתר נסיבות המצדיקות מתן הפטר לאלתר. דוגמאות למקרים בהם יינתן הפטר לאלתר : אדם שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בכך שאיבד את כושר עבודתו באחוזים גבוהים ולצמיתות – קיים סיכוי משמעותי שיינתן לו הפטר לאלתר. דוגמא נוספת: אדם מבוגר מאוד. במקרים אלו ואחרים, אין תועלת בהמשך הליך חדלות הפירעון ולכן עשוי להינתן הפטר מיידי.
מה קורה אם היחיד מסכים לתוכנית הפירעון עליה המליץ הממונה ?
במקרה כזה, בדרך כלל יאשר בית המשפט את ההסכמות בין בעלי התפקיד ליחיד ויקבע צו שיקום כלכלי אשר כולל את תוכנית הפירעון שהוצעה והוסכמה על ידי היחיד.
ומה אם היחיד מתנגד לתוכנית הפירעון שהוצעה ?
במקרה שאין הסכמה, מתנהל בדרך כלל לפני הדיון משא ומתן בין בעלי התפקיד (הנאמן, הממונה) לבין עורך הדין של היחיד. כאן אמורה לבוא לידי ביטוי מומחיותו של עורך דין פשיטת רגל בחיפה, בהפחתת הסכום החודשי שייקבע ובהפחתת מספר חודשי התשלום, בכפוף למגבלות החוק. אם לאחר המו"מ עדיין אין הסכמה, הצדדים יטענו את טענותיהם בפני בית המשפט והוא יחליט איזו עמדה לקבל. גם כאן חשובה כמובן דרך הצגת הדברים בפני בית המשפט ע"י עורך דין חדלות פירעון בחיפה.
האם בית המשפט מוסמך להאריך/לקצר את תקופת תכנית פירעון שנקבעה על ידו בצו השיקום הכלכלי (לאחר שהדיון הסתיים)?
התשובה חיובית: בית המשפט רשאי לקצר / להאריך את תקופת התשלומים בצו השיקום הכלכלי, אם השתנו הנסיבות לאחר שהצו ניתן על ידו. זה יביא כמובן להפחתת הסכום הכולל שישלם היחיד. כך, למשל, יחיד שהוכרה לו נכות גבוהה ואבדן כושר עבודה לאחר שניתן הצו לשיקום כלכלי, יכול להגיש בקשה לקיצור תוכנית הפירעון ואף להפטר מידי. מצד שני: אם היחיד לא יעמוד בתשלומים שנקבעו לו בצו השיקום הכלכלי באופן שיטתי ויצבור פיגורים בתשלומים, הוא מסתכן בכך שיאריכו את תקופת התשלומים.
מתי מתחילים לשלם על פי צו התשלומים ?
בדרך כלל, בחודש העוקב שלאחר מתן הצו לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט.
איך מבצעים את התשלום :
את התשלום אפשר לבצע בהעברה בנקאית, מזומן או כרטיס אשראי.
המאמר נכתב ע"י עורך דין שי דנה המשמש כעורך דין חדלות פירעון בחיפה מעל 20 שנה. עוה"ד דנה מתמחה במתן פתרון כולל לבעיית החובות של החייב ומייצג מזה שנים רבות כעורך דין למחיקת חובות בחיפה, עורך דין הוצאה לפועל בחיפה, עורך דין פשיטת רגל בחיפה, לרבות הליכי פשיטת רגל, הליכי הוצאה לפועל, הליכי חדלות פירעון, מו"מ מול נושים והסדרי חובות. כמו כן משמש כעורך דין דיור ציבורי בחיפה, מייצג בתביעות פינוי מדירה ציבורית, עתירות מנהליות כנגד משרדי ממשלה בכל הקשור לענייני דיור ציבורי ו"דייר ממשיך" בדירה ציבורית.
המאמר מובא לידע כללי, נכון למועד כתיבתו ואין בנאמר בו כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. לפני ביצוע כל פעולה משפטית יש להתייעץ בעורך דין מומחה בתחום הספציפי.
